יומי | נשים יצאתן לעבוד? בעקבות זאת השתנתה ההלכה בדורות האחרונים.
קטן פחות מ-13 שנה, כיון שהגיע לחינוך (גיל 5-6), צריך לברך 'הגומל'. ואף על פי שיש חולקים ואומרים שלא יברך, מ"מ בְּמָקום שיש מנהג לברך בשם ומלכות - יברך. ומרן החיד"א מעיד, שהמנהג בארץ ישראל - שהקטן מברך 'ברכת הגומל'.
אבל, אפשר שעל נסיעה מעיר לעיר, הקטן לא יברך. והטעם הוא, כיון שבלאו הכי יש מחלוקת בזה, שהאשכנזים לא מברכים בנסיעה מעיר לעיר, אז הקטן שיש בו תרתי לטיבותא {=שתי סיבות טובות - שלא לברך}: גם שהוא קטן, וגם שמדובר בנסיעה מעיר לעיר, אז לא יברך.
אבל אם הקטן היה חולה והבריא, אם יוכל יעלה להפטרה ויברך, או שלא יעלה לתורה, אלא יעמוד בפני עשרה, ויאמר: "ברוך... הגומל לחייבים - טובות..." בשם ומלכות.
גם אשה חייבת בברכת הגומל. יש דֵּעָה שבעלה יברך עליה, כי אשתו כגופו, אבל מרן ה'בית יוסף' דחה את זה. פעם, לא היו נשים מברכות בכלל, גם בחוץ לארץ היה המנהג שלא מברכות.
בא הרב 'כנסת הגדולה' אמר: למה שלא תברכנה?! אם הולכים לעבודה, הולכים לפה הולכים לשם, אז יכולות לברך בפני עשרה אנשים. זה לא כמו פעם שהיתה האשה 'כל כבודה בת מלך פנימה' כפשוטו, ולא היתה יוצאת מהבית אלא לעתים נדירות. ולכן פסקו האחרונים שהאשה תברך ברכת הגומל בעשרה - בשם ומלכות.
אבל לא צריכים לעשות במיוחד בשביל זה, אלא, אם היתה חולה - עושים איזה סעודת הודיה משפחתית, ואז תבוא האשה לברך. ואם היא ילדה, אז בליל הברית {או בליל ה'בריתה' כמו שעושים היום}, תברך שמה בפני עשרה את הברכה הזאת.
אבל אם עדיין לא היתה מרגישה טוב מהלידה, תחכה עד שתרגיש טוב, ואז יכולה לברך בעשרה.
*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט''א*
יום רביעי י'"ז אב תשע''ז
*ההלכה היומית לעלוי נשמת גורג'יה בת שרה, ויוסף בן משאללה, ונחמה בת דבורה.*
コメント